לחגוג כישלון

יום הכיפורים

בדיחה יהודית ידועה מספרת על אודות רב קשיש וחלש הפתיע את בני קהילתו בשבת, בהגיע לבית הכנסת בתחבורה ציבורית. התחנה הייתה ממוקמת מול כניסת בית התפילה והרב ירד מאוטובוס בן קומתיים הישר לתפילת שחרית בשבת בזמן שחברי קהילתו צעדו אל שערי בית הכנסת ברגל.

 

"הייתכן?", שאלו את הרב הזקן. "ילמדנו רבנו: מניין לנו שמותר לנסוע באוטובוס בשבת?". הרב חייך אליהם ואמר: "אני כבר לא בן עשרים, ולא בן שישים. אזלו כוחותיי ורגליי חלשות". "אבל בנוגע לשאלתכם אומר לכם שידוע לי בוודאות שנהג האוטובוס אינו יהודי. אין יהודים שעובדים בקו הספציפי הזה. גם אינני גורם לעצירת האוטובוס לא בזמן העלייה ולא בזמן הירידה. האוטובוס רגיל לעצור מן הסתם בכל תחנה ללא קשר לעלייה וירידה של נוסעים. גם –לידיעתכם- אינני משלם על הכרטיס בשבת. קונה אותו בשישי...הנהג שנוסע באוטובוס של השעה 8.00 גם מכיר אותי היטב ואינני צריך אפילו לטלטל את הכרטיס בכיס".

 

המתפללים נותרו פעורי פה מול הנימוקים ההלכתיים של הרב.

 

אבל פתאום, אחד מהם שאל את הרב על פרט נוסף. "וילמדנו רבנו...", אמר לו. "מדוע אם כואבות לך הרגליים, אתה תמיד נוסע בקומה העליונה...לא עדיף לשבת למטה?".

 

"האאא", אמר הרב. "הקומה העליונה...פשוט כי שם מותר לעשן".

 

....

 

בעברית מודרנית, המילה "תמים", פירושה "נאיבי". אבל בעברית המקראית, יש לה מילה הזאת משמעות שונה לחלוטין. "תמים" במקרא הוא בן אדם ללא פגם באישיותו. אדם נטול סתירות פנימיות. להבדיל מאותו רב בקי בהלכות שבת ובו בזמן ב-"הלכות עישון בשבת".

 

הקב"ה הציב לפני אברהם אבינו חזון רוחני, עבורו, וייתכן שגם עבורנו: "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית יז, א).

 

זהו היעד לא פשוט. אבל כיצד משיגים אותו?

 

כשא-להים ברא את האדם נאמר "וַיִּיצֶר ה' אֱ-לֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה" (בראשית ב, ז), כשהמילה "וייצר" כתובה בשני יו"דין. דורשים חז"ל בגמרא על סמך אותה התופעה הלשונית: "שני יצרים ברא הקב"ה אחד יצר טוב ואחד יצר רע" (ברכות סא, א).

 

האמירה הא-להית לאברהם ולנו ("התהלך לפני והיה תמים") הינה מאתגרת לאור המתח הקיים בין אותם היצרים. משום כך, להיות אדם נטול סתירות פנימיות הינו מבחן רוחני שאין כמותו.

...

 

כשמסופר בתחילת פרשת תולדות על הריונה של רבקה אימנו, נאמר: "וַיִּתְרֹצְצוּ הַבָּנִים, בְּקִרְבָּהּ" (בראשית כה, כב). ברמת הפשט, נאמר ששני התאומים –יעקב ועשו- רבו מהיותם בבטן אימם. אבל ברמת הדרש ייתכן שהדבר רומז כאן על "מלחמות היצר".

 

עשו, איש שעיר ויודע ציד, מסמל את החומר. יעקב, איש יושב אוהלים, מסמל את הרוח. יצר הרע, הוא היצר האגואיסטי הרודף אחרי החומר והנאות הגוף. יצר הטוב הינו זה שמושך את האדם לכיוון השני, לכיוון הרוח, לעולמה של הנתינה והדאגה לזולת.

 

שני היצרים האלה, השוכנים בלבו של כל אדם, מושכים אותו לכיוונים הפוכים, הם "מתרוצצים" תמיד בקרבנו!

 

וייתכן שאותו מאבק הינו מהותו של היום הזה, יום הכיפורים, בו אנחנו מודים לפני הקב"ה כמה פעמים התקפלנו והובסנו על ידי אותם הכוחות ההרסניים השוכנים בליבנו.

 

במובן מסוים, אנו באים לבית הכנסת היום לחגוג "כישלון"לא מעט חגי ישראל מציינים ניצחונות (פסח, חנוכה, פורים, לדוגמא).

 

אבל היום בו יותר יהודים מתכנסים בבתי הכנסיות הינו יום הכיפורים.

 

באנו לכאן כי "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי..."? יש לנו חטאים עם כל אותיות האלף-בית!

 

לא סתם התכנסנו כאן יחד...לא סתם המונים מגיעים היום לבתי הכנסת..אנו יחד היום, כי אף אחד לא רוצה לחוות לבד את תהליך ההיטהרות המוסרית והרוחנית שמתרחשת היום. אנו ביחד כי נכשלנו, לא כי ניצחנו.

 

החוזה מלובלין היה אומר: עדיף רשע המכיר ברשעותו מאשר צדיק המכיר בצידקתו.

 

....

 

ביום הזה, בו הקב"ה סולח לכל כל השבים אליו באמת, גם מותר לנו לסלוח  את עצמנו. כי מלחמות היצר היו וגם יהיו בתוכנו; זהו טבעו של האדם.

 

רק נותר לנו להתפלל שבשנה הנכנסת נעלה מדרגה בהישגי אותה הלחימה. יהי רצון שיקוים בנו היום לשון התפילה: ואל תשלט בנו יצר הרע...ודבקנו ביצר הטוב ובמעשים טובים וכף את יצרנו להשתעבד לך.

 

Rabino Gustavo Surazski, Ashkelon, Israel

gustisur@gmail.com

+972547675129

  • Blogger Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon