רק שתי פרשיות בתורה כוללות את המילה "לך" בשמותיהן: פרשת לך לך ופרשת שלח לך. פרשת לך לך, הראשונה, מספרת לנו על אברהם אבינו בהגיעו לארץ כנען. פרשת שלח לך, שאנו קוראים השבוע, מביאה את סיפורם של המרגלים, אותם שנים עשר נציגי השבטים ששוב הגיעו לארץ כנען כדי להביא לעם מידע על הארץ.

ברצוני לבנות היום גשר וירטואלי בין אותו לך לך של אברהם אבינו לבין אותו השלח לך של משה רבנו. בעצם מדובר על שני גלי "עלייה" שונים לגמרי במהותם. אברהם אבינו לא הגיע לארץ לבד. הוא הגיע עם אשתו, עם לוט בן אחיו ועם "כל הנפש אשר עשו בחרן". זו היתה עלייה אידאליסטית בעלת רקע תיאולוגי עמוק, שמטרתה להגשים את דבר ה'.

אצל המרגלים הסיפור הוא שונה לחלוטין. האידיאל אינו קיים עבורם. אין להם את האומץ של אברהם אבינו. הם רוצים לראות, לבקר, לשקול, לעשות חשבונות, ורק אז להחליט...

אברהם אבינו, להבדיל, התיישב בנגב גם כשידע שאדמת סדום ועמורה היתה ירוקה ופורייה. ובכל אופן הוא העדיף את המדבר. לוט בן אחיו רק הסתכל אל השפע של אותן האדמות.

אנחנו שייכים לדור בו שיקולי העלייה או הירידה הפוטנציאלית הם הרבה יותר קרובים לסיפורם של המרגלים מאשר לסיפורו של אברהם. דורנו (או רובו) אינו חושב רק מה הוא יכול לתרום לארץ הזאת, אלא מה הארץ הזאת יכולה לתרום לו.

דוגמא מעניינת בנוגע לאותו הגשר הווירטואלי בין המודל של אברהם למודל של המרגלים נמצא אצל רש"י בפסוקים הראשונים של הפרשה: כתוב בפרשה, לגבי המרגלים: "ויעלו בנגב ויבא עד חברון" (במדבר יג, כב). ישנה בעיה של גוף בניסוח אותו הפסוק: היה על התורה להגיד: "ויעלו בנגב ויבאו עד חברון". למה התורה מתחילה ברבים ומסתיימת בגוף יחיד? אומר לנו רש"י: "כלב לבדו הלך שם ונשתטח על קברי אבות".

רש"י מביא כאן נקודה מאוד מעניינת. בעוד המרגלים נכנסו לארץ ורצו במהירות לצבור אינפורמציה צבאית, ביטחונית וכלכלית כלב הגיע לארץ והלך לבד לבקר את קברו של אברהם האידאליסט. בעוד המרגלים עלו לארץ ובחנו אותה תחת הפריזמה של הכדאיות. כלב עלה לארץ והסתכל בה תחת הפריזמה של השייכות. באופן פרדוקסלי, כלב תיפקד כבן ביתו של אברהם אבינו בין חבורה של מרגלים ולוט תיפקד כמרגל בין בני ביתו של אברהם אבינו.

כלב (וגם יהושע בן נון) ראה גם הוא מה ששאר המרגלים ראו. גם הוא ראה את ילידי הענק ואת הנפילים. את הערים הבצורות. אך הוא אמר: "עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה" (במדבר יג, ל).

כלב ויהושע הם אלה שמבינים שאין זאת ארץ מושלמת, אבל זאת הארץ שלנו. הם הגשר בין "ישראל הריאלית" לבין "ישראל האידאלית". בין המודל של אברהם למודל של המרגלים. כלב ויהושע הם הגשר בין הלך לך לשלח לך.