פרשת השבוע

פרשת במדבר

ללא בעלות

כל שנה אנו קוראים את פרשת במדבר בשבוע בו חל חג השבועות, חג מתן תורה והקשר האסוציאטיבי הוא מיידי: גם התורה התקבלה במדבר.

מדוע בחר הקב"ה במדבר שומם כדי לתת את התורה לישראל? מדוע לא להמתין ולתת אותה בארץ ישראל?

כשאלהים מעניק דבר כה נשגב ומיוחד, שכמותו לא היה ולא נברא מאז ימי בראשית, היינו מצפים ל-"תפאורה" מרשימה יותר...אבל מדבר?! מה ראה הקב"ה בו?

אם היה נודע לנו –להבדיל- שטקס פרסי האוסקר יערך בעוד שנה בית קולנוע שכונתי קטן היינו שואלים שאלה דומה. חייב להיות לזה הסבר משכנע.

חז"ל עונים לשאלה הזאת במדרש ילקוט שמעוני: מדוע נתנה התורה במדבר? שלא להטיל מחלוקת בין השבטים שלא יהא זה אומר בארצי נתנה תורה וזה אומר בארצי נתנה תורה לפיכך נתנה תורה במדבר דימוס בפרהסיא במקום הפקר (ילקוט שמעוני, פרשת יתרו).

שיקול דומה היה אצל דוד המלך כשבחר בירושלים כבירת ממלכתו. הוא בחר דווקא בעיר נייטרלית שלא תהיה בנחלת השבטים, על מנת שלא יהיה שבט שיגיד שירושלים נבנתה בנחלתו.

המדרש הולך רחוק עוד יותר ואומר שזאת היתה הסיבה לרצח הבל. חז"ל שואלים על מה היו קין והבל רבים דקות לפני הרצח ועונים "זה אמר בתחומי יבנה בית המקדש וזה אמר בתחומי יבנה בית המקדש" (ילקוט שמעוני, פרשת בראשית).

כשחז"ל אומרים שיש "שבעים פנים לתורה", הם אינם עוסקים בהגדרה גיאומטרית. ברצונם לאמר שחס ושלום שמישהו יגיד "התורה היא שלי". חס ושלום שמישהו יהפך את התורה ופירושיה לקניינו הבלעדי.

התורה היא "אמת" כי חותמו של הקב"ה "אמת" אך אין אותה אמת נמצאת אצל פרשן, רב או פוסק הלכה כל שהוא, אלא בחיבור דעותיהם של חכמי ישראל לדורותיהם.

נתינת התורה במדבר, במקום ללא בעלים, היא אחת התרופות לאותה "מחלה" של חוסר סובלנות.

לא במקרה נמשלה התורה במדרש למדבר לאש ולמים...מה לאלו אין בעלים, גם לתורה אין בעלים. וגם לאמת אין בעלים.