על פי חז"ל, נחשון בן עמינדב היה הראשון שקפץ למים בעת קריעת ים סוף ולאור אותו מדרש, נקראים כל אלה הקופצים ראשונים למעשה מסוכן וחשוב בשם "נחשונים" כזכר לנחשון בן עמינדב.

נחשון בן עמינדב, בלי להתכוון לכך, הפך את שמו הפרטי לשם תואר...הישג נדיר ומיוחד.

אם אנחנו שומעים פילוסוף שיש לו מחשבה אריסטוטלית, או פסיכולוג שיש לו גישה פרוידנית, או מחזאי שיש לו סגנון שייקספיריאני, התופעה הלשונית הזאת מדברת לא רק על הפילוסוף, על הפסיכולוג או על המחזאי, אלא על אותו איש שתרם את שמו (למילון) והפך להיות שם תואר.

אותו איש שהפך להיות שם תואר השאיר מן הסתם את חותמו עלי אדמות. בכל אופן, ראוי לציין שלא בהכרח מדובר תמיד בהשפעה חיובית (לומר שיש לפוליטיקאי תפיסת עולם היטלריאנית, זאת לא מחמאה גדולה). אך נחשון בן עמינדב, על בסיס מעשהו החלוצי, מעשה חיובי בלי שום ספק, הפך להיות שם תואר.

פרשת נשא היא הפרשה הארוכה ביותר בתורה ומונה 176 פסוקים. אבל אם נעיין היטב בפרשה, נגלה שבעצם, פסוקים רבים חוזרים על עצמם שוב ושוב. שנים עשר נשיאי השבטים הביאו זה אחר זה, במשך שנים עשר ימים, את קורבנותיהם למשכן בסוף תהליך בנייתו. שתים עשרה פעמים התורה חוזרת על קרבנותיהם של נשיאי השבטים, מילה במילה, רק משנה את שמו של המקריב.

נחשון בן עמינדב הוא הנשיא של שבט יהודה, המקריב את קרבנו ביום הראשון. אבל נחשון בן עמינדב לא נקרא כאן 'נשיא'. הוא היחיד מבין שנים עשר הנשיאים שלא הוזכר תוארו והוא פשוט מוזכר בשמו המלא (וַיְהִי, הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן--אֶת-קָרְבָּנוֹ: נַחְשׁוֹן בֶּן-עַמִּינָדָב, לְמַטֵּה יְהוּדָה).

מה קורה כאן? למה?

ישנם אנשים המזכירים תמיד את תוארם לפני השם, גם שלא במסגרת תפקידם (ד"ר פלוני
עו"ד דין אלמוני וכדומה). אבל ישנם אנשים שאינם דוגלים בשימוש בתוארם. הם אינם זקוקים לו.

דוגמא מעניינת היא דוגמתו של משה רבנו.
כל הרבנים מקדימים את תוארם לשמם הפרטי. רבי עקיבא, רבן גמליאל, רבנו תם.

אצל משה הוא שונה. הוא לא רבנו משה, אלא משה רבנו.

למה?

פשוט מפני ששמו של הנביא עלה על תוארו. הוא ראוי להערכה וכבוד כי הוא משה, לא כי יש לו תואר.

בדומה לכך קרה עם נחשון בן עמינדב....אם אתה נחשון, אינך זקוק לתואר. שמך אומר הכל. השם נמצא מעל לכל תואר. רבי שמעון בר יוחאי מדבר במשנה על שלושה כתרים הקשורים למנהיגות שחייבה התורה לנהוג בהם כבוד.

"שלשה כתרים" הן: כתר תורה, וכתר כהונה וכתר מלכות". אולם הוא מדגיש, שקיים כתר נוסף, כתר שם טוב, שהוא עולה עליהם (אבות ד, משנה יג).