ילדה קטנה נגשה לאמה ושאלה אותה:

"איך נוצרו בני האדם לפני הרבה שנים?".

ענתה האם: "א-להים ברא את אדם הראשון ואת חווה והם הולידו ילדים. וכך נוצרה האנושות."

לאחר יומיים פנתה הקטנה לאבא ושאלה אותו את אותה השאלה. השיב האב: "לפני הרבה שנים היו בעולם קופים ומהם התפתחו בני האדם."

הקטנה המבולבלת פנתה מיד לאמא: "אמא, איך זה יכול להיות שאבא אמר לי שהאנשים התפתחו מהקופים בעוד שאת אמרת שא-לוהים הוא שברא את בני האדם?"

ענתה אמא: "אבא דיבר על המוצא של המשפחה שלו, ואני דיברתי על המוצא של המשפחה שלי."

.....

אך מעבר לבדיחה, ייתכן שאין סתירה בין שתי התיאוריות.

כתוב באבות דר' נתן (פרק לז):

ששה דברים נאמרו בבני אדם, שלושה כבהמה ושלשה כמלאכי השרת:

שלושה כבהמה: אוכלין ושותין כבהמה, פרין ורבין כבהמה, ומוציאין ריעי (= עושים צרכיהם) כבהמה:

שלשה כמלאכי השרת: יש בהן בינה כמלאכי השרת, ומהלכין בקומה זקופה כמלאכי השרת, ומספרין בלשון הקודש כמלאכי השרת.

אנו –בני אדם- בריה משונה.

מחד גיסא אנו דומים לבהמות.
מאידך גיסא אנו דומים למלאכים.

בראשית ב, ז וַיִּיצֶר ה' אֱ-לֹהִים אֶת-הָאָדָם, עָפָר מִן-הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו, נִשְׁמַת חַיִּים; וַיְהִי הָאָדָם, לְנֶפֶשׁ חַיָּה.

אומר רש"י (בראשית ב, ז) שא-להים ברא את האדם "מן התחתונים ומן העליונים. גוף מן התחתונים ונשמה מן העליונים".

או במילים אחרות: גוף של קוף ונשמה ממקור עליון.

אולי בשאר ימות השנה אנו דומים יותר לכל בעלי החיים האחרים ממשפחת היונקים, אך יום אחד בשנה אנו בוחרים להתנתק מעולם החומר ולדבוק לעולם הרוח והנשמה.

הנשמה היא הניצוץ הא-להי הטהור השוכן בתוכנו והביטוי הבלעדי לצלם א-להים שבבני האדם.

"א-להי נשמה שנתת בי טהורה היא", אנו מתפללים כל בוקר.

אל לב ליבה של הנשמה אנו חוזרים ביום קדוש זה על מנת למצוא שם בפנים את דרך החזרה.

טוב שנציית גם מדי פעם למשפחת הגנים השנייה השוכנת בתוכנו...
קיימת מחלוקת מרתקת בקרב חז"ל על טבעו של יום הכיפורים.
רבי יהודה הנשיא וחכמים חולקים על מהותו של היום הזה.

והשאלה היא האם יום הכיפורים מכפר אף בלא תשובה, או שהכפרה מותנה בתשובה?

"רבי (יהודה הנשיא) אומר : על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר" (יומא פה:).

רבי אומר דבר מעניין ביותר, שאינני משוכנע שימצא חן בעיניכם.

הוא סבור שישנו דבר כה ייחודי ביום הקדוש הזה, שבכוחו לכפר אפילו מבלי שהיהודי יעבור שום תהליך פנימי של חשבון נפש ותשובה.

רבי יהודה הנשיא אומר שלא משנה בשביל מה באת היום לכאן.

רבי יהודה אומר דבר עוד יותר מהפכני: לא משנה בכלל אם באת היום לכאן, אם אתה יושב על חוף הים או אם אינך יודע בכלל שהיום הוא יום הכיפורים.

על פי דעתו, עצם היום מכפר.
אתה נכנס לתוכו כאדם הנכנס לתוך מקווה מים טהורים, אשר מטהרים גם את אותו אדם הנופל לתוכו ללא שום כוונה.

שיטתו של רבי מצריכה מחשבה.
הייתכן שאדם יזכה לכפרה ללא כל מאמץ?!

אך, לאמתו של דבר, שיטתו של רבי יהודה לא מצאה הד בפסיקה ההלכתית:

הרמב"ם פסק במשנה תורה על פי שיטתם של אותם חכמים שהתנגדו לשיטתו: "...ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים..." (רמב"ם, הלכות תשובה פ"א ה"ג).

הפסוק השלם בספר ויקרא אומר לנו: "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפנ ה' תטהרו" (ויקרא טז, ל).

לשון הפסוק משונה.

מה היא מטרת כפל הלשון "לכפר"-"לטהר".
מה ההבדל בין "כפרה" ל-"טהרה"?

רבי מנחם מנדל מקוצק קרא פסוק זה באופן קצת שונה.

"כי ביום הזה יכפר, (אבל) עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם".
לא תשיגו –אומר הרבי מקוצק- את הטהרה אלא על ידי יגיעה ועמל.

תבדקו עמוק בניצוץ הא-להי ושם תמצאו את המפתח ל-"טהרה".
אך הדבר דורש מאמץ ויגיעה.

כשם שבימים אלה של מפגשים וארוחות משפחתיות, רבים נושאים ונותנים לגבי מקומו של האירוח (ראש השנה אוכלים אצל אימא שלי, במוצאי יום כיפור אוכלים אצל אימא שלך!), בתוך ליבו של האדם מתרחש כל יום מאבק דומה:

גם הוא שייך לשתי משפחות שונות ומשונות.
הוא -על פי הגדרתו של רש"י- הגשר בין עולמם של העליונים לעולמם של התחתונים.
בין הקוף לניצוץ הא-להי.

אין שום ספק שמעבר לתפקוד שלנו כבעלי חיים ממשפחת היונקים, האדם נברא על מנת למלא תפקיד אחר ביקום.

בעולם המקרא, התפקיד הזה נקרא "הליכה בדרכי ה'".

על הפסוק "אחרי ה' א-להיכם תלכו", שאלו בגמרא (סוטה יד א): "וכי אפשר לאדם להלך אחרי שכינה והלא כבר נאמר: 'כי ה' א-להיך אש אוכלה הוא'?

אלא להלך אחר מידותיו של הקב"ה, מה הוא מלביש ערומים אף אתה מלביש ערומים, הקב"ה ביקר חולים אף אתה בקר חולים, הקב"ה ניחם אבלים אף אתה נחם אבלים, הקב"ה קבר מתים אף אתה קבור מתים".

ובמדרש (פסיקתא דברים) פירשו בדרך זו: "אחרי ה' א-להיכם תלכו - זו דרכיו של הקב"ה, מה הוא רחום וחנון אף אתה היה כן. מה הוא גומל חסדים אף אתה כן".

ברגע שהאדם מפנים שבאילן היוחסין שלו, בנוסף ליונקים, קופים ובעלי חיים למיניהם, קיים גם מקור עליון, הוא ישתדל להידמות לבוראו.