פרשת השבוע
פרשת בראשית
העוף הצדיק
מדרש נפלא וקצר מספר לנו, שכולם טעמו מעץ הדעת טוב ורע חוץ מעוף אחד ושמו חול (ב"ר, יט). לפי חז"ל, אותו העוף הבודד והצדיק עדיין שוכן בגן. הוא שוכן בגן לבד ואף אחד אינו מכיר אותו.
עוף החול מסמל בעיני חכמינו את המתח בין דעת הקהל ודעת הפרט. האם היינו מוכנים לשלם את מחירה של ההתבודדות החברתית כתמורה לבחירה של דרך מוסרית ונכונה? האם באמת עדיף לא לפעול על פי דעת הרוב המוחלט, גם כשמדובר בדרך מעוותת?
ולא מדובר רק על שחיתות. יש מנהגים חברתיים פחות משמעותיים, שהיינו מעדיפים לא לבחור, ובכל אופן הלחץ החברתי גורם לנו לבחור בהם אפילו דברים קטנים ופחות רלוונטיים בכלל כמו אופנה בבגדים.
והנה דוגמא אחרת הקשורה למציאות הישראלית: אני עומד עם רכבי באמצע פקק ענקי בכביש, שזז עשרה מטרים לדקה ואני רואה רכב אחד, רכב שני ורכב שלישי שעוקפים אותי, מימין, על שולי הכביש, במקום האסור, ומגיעים הביתה שעה וחצי לפני. ובא לי באותה שנייה להיות כמוהם, אבל אני יודע שזה לא בסדר...
זה המתח שבין דעת הפרט לדעת הקהל...וזאת הפואנטה במדרש על חול, העוף הצדיק.
קראתי על ניסוי מאוד מעניין שנעשה לפני כמה שנים באוניברסיטה אמריקאית. על לוח אחד שורטטו עשרה קווים מקבילים, שווים, בעלי אותו האורך ועשרה מתנדבים הועמדו מול הלוח.
היה עליהם לענות רק על שאלה אחת: האם עשרת הקווים זהים? כולם ענו בשלילה.
איך ייתכן שעשרה אנשים יגידו "לא" על דבר כל כך בולט וגלוי לעין? הלא היה ברור לכולם שאותם הקווים היו שווים?
התשובה היא פשוטה. מתוך אותם עשרה מתנדבים, תשעה היו שייכים לצוות האוניברסיטה. רק העשירי הגיע מבחוץ.
הניסוי היה אמור לבדוק את תגובתו של אותו עשירי, ואת כשרונו להביע עמדה מנוגדת לדעת הרוב. אותו אדם חשב שהיה מדובר בניסוי של הפקולטה למדעים מדויקים, אך היה זה ניסוי של הפקולטה למדעי החברה...
באותו ניסוי, חול, העוף הצדיק והבודד, היה יוצא "זכאי". ומה איתנו?
על פי ספר בראשית, שני כרובים עומדים בכניסת הגן על מנת לשמור את דרך עץ החיים. אבל...מי יודע? אולי הם עומדים שם גם על מנת למנוע מאותו עוף צדיק לצאת החוצה. כי פשוט דעת הקהל היא בעלת משקל אדיר. והפיתוי תמיד הוא גדול...