מצוות מילה שכבר נצטווה עליה אברהם אבינו בפרשת לך לך, מופיעה בפעם נוספת בתחילת פרשת תזריע. אך ההקשר הוא שונה לחלוטין, כי בפרשת תזריע מצוות מילה מוזכרת באמצע פרשת טומאת היולדת:

וַיְדַבֵּר ה', אֶל-מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר, אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ, וְיָלְדָה זָכָר וְטָמְאָה שִׁבְעַת יָמִים, כִּימֵי נִדַּת דְּו‍ֹתָהּ תִּטְמָא. וּבַיּוֹם, הַשְּׁמִינִי, יִמּוֹל, בְּשַׂר עָרְלָתוֹ (ויקרא יב, א-ג)

קיים במדרש דו שיח מפורסם אודות מצוות המילה בין רבי עקיבא וטורנוסרופוס הרשע. והמדרש הזה יעזור לנו להבין את עומקה וטעמה של מצוות המילה.

שאל טורנוסרופוס הרשע את ר' עקיבא איזה מעשים נאים של הקדוש ברוך הוא או של בשר ודם.

אמר לו, מעשי אדם.
אמר לו, למה אתם נמולין.
אמר לו, אף אני הייתי יודע שאתה עתיד לומר לי כן, לכך הקדמתי ואמרתי לך מעשי בשר ודם נאים משל הקדוש ברוך הוא.

הביא לו ר"ע שבלים וגלוסקאות (עוגיות), אמר לו, "אלו מעשי הקדוש ברוך הוא ואלו מעשה בשר ודם, אין אלו נאים?

הביא לו אניצי פשתן וכלים (בגדים) מבית שאן, אמר לו אין אלו נאים? (מעשה הקדוש ברוך הוא פשתן, והבגדים שהאדם עושה מהם נאים יותר).

אמר לו טורנוסרופוס, הואיל והוא חפץ במילה, למה אין הוולד יוצא מהול ממעי אמו?

אמר לו רבי עקיבא...לפי שלא נתן הקדוש ברוך הוא לישראל את המצות אלא כדי לצרף אותם בהן (כדי לטהר ולתקן את נפשו של האדם ואת מידותיו) (מדרש תנחומא פרשת תזריע).

מה רוצה ללמד אתנו המדרש הזה?

טורנוסרופוס מציג את עמדתם של אותם אלה הסבורים שכל דבר שבטבע הוא מושלם, ובעצם אין טעם לבוא ולתקן אותו. אם הבורא הוא מושלם –אומר טורנוסרופוס- גם מעשה בראשית חייב להיות מושלם. אין טעם שיבוא אדם ויתקן דבר שאיננו ראוי לשום תיקון...כי הוא מושלם!!

אומר לנו הרמב"ם בתחילת הלכות עבודת כוכבים (א, א):

בימי אנוש טעו בני האדם טעות גדול ונבערה עצת חכמי אותו הדור ואנוש עצמו מן הטועים היה, וזו היתה טעותם, אמרו הואיל והא-להים ברא כוכבים אלו וגלגלים להנהיג את העולם ונתנם במרום וחלק להם כבוד והם שמשים המשמשים לפניו ראויין הם לשבחם ולפארם ולחלוק להם כבוד, וזהו רצון האל ברוך הוא לגדל ולכבד מי שגדלו וכבדו, כמו שהמלך רוצה לכבד העומדים לפניו וזהו כבודו של מלך...

אנוש ראה שהעולם מתנהג כתיקונו והוא מושלם והגיע למסקנה שהטבע (או הכוכבים במקרה שלו) ראוי לעבודה. הטעות של אנוש היתה דומה לטעות של טורנוסרופוס, כי עמדתם היא זהה לתפיסתם של עובדי אלילים.

אם הא-ל הוא מושלם, אז גם העולם חייב להיות מושלם.

אברהם אבינו –אומר לנו הרמב"ם (שם א, ג), ראה את אותם הדברים שראה אנוש. אך הוא הגיע למסקנה הפוכה: הוא הבין שיש לתופעות הטבע מנהיג ורק המנהיג (ולא הטבע) ראוי לעבודה. לא מן ההכרח הוא כי דברים טבעיים הם מושלמים ואינם זקוקים לתיקון. רבי עקיבא סבור שיש מקום להתערבות אנושית בטבע.

כשאנו קוראים על בריאת העולם, נאמר: "ויברך א-להים ביום את יום השביעי ויקדש אתו כי בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא א-להים לעשות".

למה כתוב לעשות?

כי הבריאה זקוקה להתערבותו של האדם. א-להים ברא את העולם "לעשות" על מנת שגם אנחנו נוכל להשלים את בריאתו. כי העולם איננו מושלם.