פרשת השבוע מציגה את נח כאיש "צדיק תמים" אשר התהלך עם הא-להים. האם באמת היה עד כדי כך 'צדיק ותמים' כפי שמציינת התורה? ואם ידע באמת ללכת עם הא-להים...מדוע לא נבחר הוא כאבי האומה במקום אברהם אבינו?

למען האמת, חז"ל ידעו גם למתוח ביקורת חריפה על אותו האיש המתהלך 'את האל-הים'. הם אמרו שהוא התבודד במקומות בהם לא היו בני אדם ולא הוכיח את בני דורו.

כתוב בזוהר שכשיצא נח מהתיבה וראה את העולם חרב, התחיל לבכות ואמר לקב"ה: "ריבונו של עולם! נקראת רחום! היה לך לרחם על בריותך!". השיבו הקב"ה: "עכשיו אתה אומר זאת?! ולא בזמן שאמרתי להביא מבול?! מכיון ששמעת שאתה ניצל בתיבה לא עלה על לבך רעת העולם!" (מדרש הנעלם, נח)

התופעה הזאת נקראת 'חוסר אכפתיות', חוסר אחריות כלפי הזולת או אדישות....העולם היה אמור להתפוצץ, אבל בעל התיבה שתק...הוא ביקש מאל-הים להיות רחום רק בדיעבד, להבדיל מאברהם אבינו במעשה סדום ועמורה...

אותה תופעה של התחמקות מאחריות עצמית נוצרה באותו הרגע בו נברא האדם הראשון. גם הוא היה מונוטיאיסט הדוק. מדוע הוא עצמו לא היה אבי האומה העברית?

כשאל-הים שואל אותו 'המן העץ אשר צויתיך לבלתי אכל ממנו אכלת', הוא עונה: "אני?????". "האשה אשר נתתה עמדי היא נתנה לי מן העץ ואוכל" (בראשית ג, יב)...כששאל את האישה היא אמרה: "אני?????". 'הנחש השיאני ואוכל' (בראשית ג, יג)...הנחש שמר על זכות השתיקה....

כששואל ה' את קין 'אי הבל אחיך?' גם קין אומר 'השומר אחי אנכי? (בראשית ד, ט)'.

וגם נח ידע להתחמק....איך ייתכן שבן אדם כזה יהיה אבי אומה כל שהיא? האם אומה או חברה יכולה להתבסס על חוסר אכפתיות והתחמקות מהאחריות העצמית?

'כן! שומר אחיך אתה!!'.

רוב האנשים אוהבים את המין האנושי. הקושי הוא לאהוב את השכן, להעריך את הזולת.

אברהם היה אבי האומה כי ידע להוציא מפיו –והוא היה הראשון- את ה-'הנני' הראשון בתולדות האנושות; הניגוד המוחלט מה-'אינני' של האדם הראשון, או של חוה, של קין ואפילו של נח. 'הנני' זאת התשובה היהודית מאז ומתמיד ומי שאינו יודע לענות 'הנני' הרי זה מפני שהוא רואה את היהדות בעין אחת בלבד...

נכון שאין בכוחנו וביכולתנו לתקן את כל העולם, אבל כבר נאמר במסכת אבות: 'לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין לבטל ממנה' (אבות ב, טז).

או במילים אחרות: הבה נלמד להגיד 'הנני'.