גרים ותושבים

בהר

פרשת בהר מפרטת בין השאר, את מצוות השמיטה והיובל ומגדירה את תחומי הפעילות של האדם בנוגע לארצו. דיני השמיטה והיובל אינם קלים, אך ברצוני להתמקד היום באחד הפסוקים שבפרשה.

 

"והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג).

 

הדבר נשמע כסתירה. אם אנו גרים, איך ייתכן שנהיה תושבים? אם אנו תושבים, איך ייתכן שנהיה גרים?

 

לביטוי המשונה הזה "גרים ותושבים" ניתנו כמה פירושים, כמה מהם רחוקים מן הפשט. המגיד מדובנא, רבי יעקב קרנץ, בפירושו לפסוק, מביא ביאור עמוק על אותו פסוק:

 

...אם אתם מרגישים עצמכם בעולם הזה כגרים, אומר הקב"ה...ודירתכם כאן היא רק דירת ארעי...אז אני אצלכם תושב, שכינתי ביניכם.

 

אבל אם התנהגותכם בעולם הזה היא כשל תושבים, בישיבת קבע, אכול ושתה בלי פחד יום הדין, אז אני אצלכם גר.

 

בין שנינו, תמיד אחד יהיה גר והשני יהיה תושב.

 

המגיד מדובנא מתיחס בפירושו לשתי תפיסות עולם שונות לחלוטין. אנשים יכולים לראות את העולם הזה כדירת קבע או כדירת ארעי. ובעצם רוב בני אדם חיים בשני העולמות בעת ובעונה אחת.

 

חשיבה רציונאלית תביא אותנו לתודעה שאנחנו בני תמותה, משולים כחרס הנשבר, ושלא נוכל לנחול מהעולם הזה מהומה, מעבר למעשים טובים. אבל לא תמיד אנו מתנהגים בהתאם לאותה המסקנה, ורודפים בעולם הזה אחרי כסף, כבוד ושאר "קניינים, שנראים בעיננו כנצחיים, אך למעשה גם הם ברי תמותה.

 

המדרש מביא בקהלת רבה משל נפלא (אך קצת מזעזע)  על אותו הרעיון על סמך הפסוק "כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא" (ה, יד).

 

משל לשועל שמצא כרם והיה מסויג מכל פינותיו, והיה שם חור אחד (בגדר) וביקש להכנס בו ולא היה יכול.

 

מה עשה?

 

צם שלושה ימים עד שנעשה רזה וחלש ונכנס דרך אותו חור, ואכל ושמן.

ביקש לצאת ולא יכל.

 

חזר וצם שלושה ימים אחרים עד ששוב נעשה רזה וחלש וחזר לכמות שהיה ויצא.

 

וכשיצא, הפך פניו לכרם ונסתכל בו ואמר: "כרם, כרם! מה טוב אתה ומה טובים פרותיך!...אבל מה הנאה ממך? כמו שנכנסים לתוכך כך יוצאים! כך הוא העולם הזה.

 

קריאה מהירה על אותו מדרש עלולה להביא אותנו למסקנה שבעל המדרש לא היה בזמן כתיבתו אלא על סף ההתאבדות, כביכול...

 

אך קריאה שנייה, תביא אותנו למסקנה שאכן הוא צודק.

 

"והארץ לא תמכר לצמתת כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי" (ויקרא כה, כג), פירושו של דבר "אל תתנהגו כבעלי הבית בעולם הזה, אין באפשרותכם לנחול נכסים נצחיים בעולם הזה.

 

נדמה לי שזה המסר של אותו משפט "כי גרים ותושבים אתם עמדי".

"באתם לנחול את הארץ?", שואל הא-להים. "אתם רק גרים!". "הארץ היא שלי!".

Rabino Gustavo Surazski, Ashkelon, Israel

gustisur@gmail.com

+972547675129

  • Blogger Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon