עם קשה אוזן

וארא

אם כי קשיי הדיבור של משה היו חמורים, היתה קיימת בעיה נוספת שם במצרים. הבעיה האמיתית לא היתה שמשה לא היה יכול לדבר. הבעיה האמיתית היתה, שבני ישראל לא רצו לשמוע.

 

לצאת ממצרים??!!

א-להי אבותינו??!!

מי אתה משה????

 

משה צדק. אותם העבדים לא היו משוכנעים אף פעם שעדיף להיות בן חורין במדבר שומם, מאשר להיות עבדי המלך באימפריה הכי חשובה עלי אדמות. כבר בתחילת דרכם של בני ישראל במדבר מופיעים אצלם הרהורי חרטה ראשונים על יציאתם ממצרים כי לפעמים ישנם אנשים הרואים את החרות כאיום אמיתי.

 

קראתי מזמן סיפור על עולה חדשה מברית המועצות שהלכה במדרחוב בנתניה ורצתה לקנות זוג נעליים. היא נורא התבלבלה. נכנסה לחנות, ושם היו עשרים סוגי נעליים שונות.

 

מה לעשות? בברית המועצות היה הרבה יותר קל. כשהיא רצתה לקנות נעליים היתה קונה את המודל היחיד שנתנו לה לקנות.

 

להפוך לאיש חופשי מהווה אתגר רציני. מוציא את האדם מהשגרה. משנה את החיים מן הקצה אל הקצה. משה התחיל להבין היטב, שאחיו היו מעדיפים להישאר תקועים בעבר,

באשליית 'סיר הבשר', מאשר להתמודד עם אתגרים הבאים יחד עם החופש.

 

מסופר על רבי חיים מצ'רנוביל שהזדמן פעם באכסניה והחליט ללון שם. הגיע זמן תפילת ערבית ובעל האכסניה –יהודי פשוט- ראה את רבי נחום מתפלל עם כוונה ויראה עצומה.

 

היהודי, שבקושי ידע לקרוא, שאל אותו: "רבי, מה אתה עושה?".

"אני מתפלל שבעזרת ה' נראה בקרוב את קץ הגלות, ויבוא המשיח במהרה בימנו ונוכל כולנו לעלות לארץ הקודש, לארץ ישראל".

 

היהודי היה בהלם. עלה לקומה העליונה של האכסנייה וסיפר את הדבר לאשתו. 

 

"יקירתי, האם את יודעת שהרבי שהגיע היום אלינו, התפלל כעת על קץ הגלות. בקרוב יבוא המשיח ונעלה כולנו לארץ הקודש, לארץ ישראל!".

 

"קץ הגלות?! המשיח?! ארץ ישראל?!", אמרה האישה. "והאם אתה חשבת מה נעשה עם הפרות שלנו אם יבוא המשיח מחר? איפה נשאיר אותן? ומה נעשה עם הסוסים? ומה עם האכסניה שלנו?".

 

שוב היהודי היה בהלם. ירד שוב אל רבי נחום ושאל אותו: "ותגיד לי...אם יבוא המשיח ונעלה לארץ ישראל מה נעשה עם הפרות שלנו? איפה נשאיר אותן? ומה נעשה עם הסוסים? ומה עם האכסניה שלנו?".

 

"ועל זה אתה דואג?!", אמר לו רבי נחום. "תגיד לי: כשבאים הקוזקים, רודפים אחריך ברחובות השטעטל...אתה אוהב את זה? "אתה מבין למה אני מתכוון? כשיבוא המשיח לא יהיו יותר קוזקים! זהו! נגמר הסיפור! כולנו הולכים לישראל".

 

שוב עלה היהודי אל אשתו ואמר לה: "יקירתי, רבי נחום צודק. כשיבוא המשיח זהו זה! אין יותר קוזאקים! כולנו הולכים לישראל!".

 

האישה הסתכלה אליו ואמרה לו: "הבנתי! אבל תרד ותגיד לרבי נחום הזה שגם מחר יתפלל על ביאת המשיח, אבל בקש ממנו להגיד לו (למשיח) שיקח איתו את הקוזקים לארץ הקודש וישאיר אותנו פה בשטעטל, עם הפרות, עם הסוסים ועם האכסניה".

 

לא כולם מוכנים לראות ברכה בגאולה הקרובה. הבעיה האמיתית לא היתה שמשה לא יכול היה לדבר. הבעיה האמיתית היתה, שבני ישראל לא רצו לשמוע.

Rabino Gustavo Surazski, Ashkelon, Israel

gustisur@gmail.com

+972547675129

  • Blogger Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon