אבן או חלון?

נח

סיפורו של נח הוא בין האהובים ביותר על ילדי ישראל, היות והוא סיפור מלא חיות, עופות, צבעים וקשת בענן. אנחנו נוהגים לצייר את נח, משתזף על סיפון התיבה עם הפיל, הג'ירף, והקופים, אבל כשקוראים את תיאור התיבה בתורה, רואים שהיא אינה דומה כלל לאותה התיבה שאנו נוהגים לצייר ולדמיין.

 

לא היה בתיבה מקום להשתזף, כי בכלל  לא היה שם סיפון...

 

התיבה הייתה בעצם הרבה יותר דומה לצוללת מאשר לספינה רגילה. חלון אחד היה בתיבה ורק דרכו יכלו אלה שהיו בפנים לראות את הנעשה בחוץ.

 

אבל גם בנוגע לנקודה הזאת קיימת מחלוקת. המילה "חלון" לא מופיעה בפרשתנו אלא המילה "צהר" הניתנת לפרוש בדרכים שונות. יש המבארים את הצוהר כמעין חלון, אך יש דעה הגורסת שהצוהר הוא אבן טובה (רש'י).

 

רבי שלמה קלוגר מביא הערה מאוד מעניינת: מה ההבדל בין אבן טובה לחלון? חלון מאיר פנימה ורואים דרכו גם את הנעשה בחוץ. אבן טובה, מאירה בפנים אך אין רואים על ידה את הנעשה בחוץ.

ההבדל בין חלון לבין אבן טובה, הוא ההבדל בין אלה האומרים שנח הצדיק ישב בתיבה אך לבו היה למתחולל בחוץ, לבין אלה הטוענים שנח דאג רק לעצמו, ולא היה אכפת לו כלל וכלל מה קרה מחוץ לתיבה.

 

התיבה בסיפורו של נח מסמלת את הביטחון, את הבועה, או את מגדל השן.

 

כל אחד יושב בחיים במגדל השן שלו. יש אותם הנמצאים במצב כלכלי יציב העלולים לשכח שבעולם יש עוני ורעב (אולי אצל השכן). יש אותם הזוכים לתמיכה משפחתית וחברתית העלולים לשכוח שישנם לא מעט אנשים בעולם השרויים בבדידות מוחלטת וקשה מנשא.

 

יש כמה בועות שאנו יכולים להכנס אליהן.

 

ישנה מחלוקת מפורסמת בגמרא (מגילה כד, עמ' ב) בין רבי יהודה והחכמים האם עיוור פטור או חייב בברכת המאורות. איך ייתכן שעיוור יאמר "יוצר אור ובורא חושך" אם מעולם לא זכה לראות את אור היום?

 

ומובא שם מעשה נפלא שהיה אצל רבי יוסי: רבי יוסי אומר שכל ימיו לא הבין את אותו פסוק האומר "והיית ממשש בצהרים כאשר ימשש העוור באפלה" (דברים כח, כט).

 

ושואל ר' יוסי: "מה איכפת לו לעוור אם יש אפלה אם בכל אופן איננו רואה דבר?".

 

ואז עונה רבי יוסי דרך הבאת מעשה. ר' יוסי עצמו ראה פעם עיוור שהלך עם אבוקה בידו.

שאל אותו: "בני אבוקה זו למה?". אמר לו העיוור: "כל זמן שאבוקה זו בידי רואים אותי בני אדם ומצילים אותי שמא אפול".

 

מטרת האור היא לא רק להאיר לעצמנו, אלא כלי על מנת שאדם יסתכל אל חברו ואל עולמו.

 

המחלוקת במשמעות המילה "צהר" איננה מחלוקת שולית, היא מחלוקת על מהותה של חברה תקינה.

 

"צא מן התיבה", אומר לו הקב"ה לנח כשהמים יורדים. "צא מן התיבה", כי יש עולם גם מחוץ לבועה שלך.

 

רק נח יחליט אם הוא יהפך את ה-"צהר" ל-"זהר" ויביא אור לעולם החדש. או שמא יהפך את ה-"צהר" ל-"סהר" ושוב יסגור את עצמו כפי שהיה בתיבה ויהנה מהאור רק לעצמו.

Rabino Gustavo Surazski, Ashkelon, Israel

gustisur@gmail.com

+972547675129

  • Blogger Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon