סליחת האמיצית

וישלח

השורש "ס.ל.ח" מופיע ארבעים ושש פעמים בתנ"ך. כמה מהפסוקים בהם השורש הזה מופיע, מוכרים לנו מהליטורגיה של הימים הנוראים: "וסלחת לעוננו ולחטאתנו" (שמות לד, ט) או "סלח נא לעון העם הזה כגודל חסדך" (במדבר יד, יט)  או "ויאמר ה' סלחתי כדבריך" (במדבר יד, כ). ניתן להגיד, בלי שיהיה יוצא מן הכלל אחד, שהשורש "ס.ל.ח" תמיד מופיע בהקשר א-להי. אין בתנ"ך בני אדם הסולחים. הסליחה הינה תכונה א-להית בלעדית.

 

מתוך אותן ארבעים ושש פעמים שהשורש "ס.ל.ח" מופיע בתנ"ך, אין אפילו פעם אחת שהפועל הזה מופיע בספר בראשית. ובכל אופן, ספר בראשית כולל שני סיפורי סליחה מהמפורסמים ביותר במקרא: סיפור יוסף ואחיו, ובפרשתנו המפגש המרגש בין יעקב ועשו לאחר פרידה של עשרים שנה. ניתן ללמוד משני הסיפורים הללו על טיבעה של הסליחה האנושית, וגם על משחק הכוחות הקיים בין הפוגעים והנפגעים ובין הסולחים והנסלחים.

 

קיימת מחלוקת מפורסמת בקרב חז"ל על המפגש בין יעקב ועשו בפרשתנו המובאת על ידי רש"י.

 

כתוב: "וירץ עשו לקראתו ויחבקהו, ויפל על צוארו וישקהו, ויבכו" (בראשית לג, ד) ועל אחת מאותיותיה של המילה "וישקהו" מופיעה נקודה קטנה. ואומר רש"י: יש שדרשו נקודה זו לומר שלא נשקו בכל לבו. אמר רבי שמעון בן יוחאי: הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב, אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ונשקו בכל לבו" (רש"י לבראשית, לג, ד).

 

המחלוקת היא על רגשותיו של עשו. האם באמת נשק אותו בכנות? האם הצליח לסלוח לו גם בליבו?

יש לי נטייה להאמין בכנותו של עשו. הסליחה אינה נשקם של החלשים, זהו נשקם של האמיצים. כשאין פחד אז הסליחה תבוא בקלות. כשיש פחד אין סליחה. ובאופן די פרדוקסלי, העומס הכבד הזה שהיה לפני הסליחה נעלם רק מקרב הסולחים ולא מקרב הנסלחים, כי הנסלחים נותרים מלאי חרדה ופחד. 

 

יעקב רוצה פיוס ולא מעבר לזה. עשו מציע לו להמשיך את דרכם ביחד, ויעקב מתחמק מההצעה. עשו סלח ליעקב, אבל בלב יעקב, עשו עודו עשו.

 

גם אצל יוסף הסיפור הוא דומה. יוסף סולח ופותח דף חדש. אבל האחים של יוסף שומרים את הטינה בליבם, והם בטוחים שיוסף "יזרוק אותם לכלבים" לאחר מות יעקב. איני יודע מה היה קורה לו יוסף היה נפגש עם אחיו בהיותו עדיין בתוך הבור. קשה גם לדעת מה היה קורה עם עשו לו היה נפגש עם יעקב לבד, בלי משפחה, בלי חיילים, ומלווה על ידי כלב עלוב...

 

ייתכן מאוד שהסיפור היה שונה לחלוטין. כי לחזקים אין בעיה לסלוח.

 

מי החזק ומי החלש בסיפורים הללו? מי האמיץ ומי הגיבור? הפוגע או הנפגע? הסולח או הנסלח? כתוב במסכת אבות: איזהו גיבור: הכובש את יצרו. ואבות דר' נתן (נוסח א' כג) מוסיף אלטרנטיבה שונה: "גיבור (אמיתי) הוא מי שעושה שונאו אוהבו...

Rabino Gustavo Surazski, Ashkelon, Israel

gustisur@gmail.com

+972547675129

  • Blogger Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon