משחק מכור

תולדות

אחד הסיפורים המפורסמים ביותר בתורה הוא מכירת הבכורה של עשו ליעקב תמורת נזיד עדשים וברכת יצחק ליעקב לקראת סוף הפרשה. לא מעטים מנסים ללמד סנגוריה על עשו המסכן על כך שאחיו "עבד" עליו...יש אפילו הנוטים לראות את יעקב כמי שניצל בצורה צינית את מצבו של עשו.

 

אבל אפילו ברמת הפשט, אפשר לראות שזו רק מחצית האמת. באותה מידה שיעקב ניצל את העייפות של עשו, עשו זלזל בבכורה. עשו ידע רק לשמוע את קול בטנו ולציית ליצרו ולא שקל את תוצאותיו של אותו המעשה...

 

ברגע המכירה, עשו היה כולו יצר...החליט החלטה לא נכונה, והרי האדם הוא סך החלטותיו. נכון שישנם דברים בחיים שאינם בשליטתנו. אירועי הטבע, (ולא עלינו) מחלות והמוות עצמו. אבל החלטה לא נכונה לגבי אותם הדברים שהנם תחת שליטתנו, עלולה לפגוע בנו ולחזור כבומרנג גם אחרי שנים רבות. כי החלטה לא נכונה משולה לחץ. כשהחץ בשליטתו של האדם, הוא יכול לעשות בו כטוב בעיניו. אבל ברגע שהאדם יורה, הוא כבר לא יוכל להחזירו...

 

וזה מה שקרה עם עשו. הוא נתן ליצרו להחליט, ולא הבין עד כמה ישפיע עליו הדבר בעתיד.

 

שמעתי סיפור אודות הרב אלכסנדר זיסקינד (חי במאה ה-19 באירופה) שנהג לשבור את צום יום הכיפורים בכל שנה באכילת דג מלא עצמות. מדוע? משום שכך נאלץ לאכול לאט לאט, ולא לזלול את האוכל. הוא החליט שאפילו ברגעים של הרעב הגדול ביותר, הנפש היא זאת שחייבת לשלוט על הגוף ולא להפך.

 

לכן עשו הוא הצרכן המכור הטיפוסי הראשון בתולדות האנושות...

 

מה הוא צרכן מכור?

 

קודם כל, הוא אדם שאינו יכול לשלוט בעצמו והוא קונה על מנת לספק את יצרו. צרכן מכור הוא לא רק אותו אדם הרץ לחנות לקנות את מכשיר הפלא-פון החדש הנמצא בשוק, גם אם הוא איננו זקוק לו, או אדם המשדרג את מהירות הגלישה באינטרנט רק כי קיבל צלצול מהחברה.

 

צרכן מכור הוא, בעיקר, אדם המוכן לשלם מחיר גבוה על דבר חסר ערך. מה מחירו של נזיד עדשים? בוודאי שיש לזה מחיר, ועוד יותר אם אתה רעב. אבל לוותר על זכות הבכורה תמורת נזיד עדשים, נשמע מוגזם...

 

צרכן מכור הוא בן אדם ההופך את הטפל עיקר ואת העיקר טפל.

 

קיימת דוגמא מאוד מעניינת וגרפית על אותה נקודה והוא דין "העיקר והטפל" השייך לעולמן של הברכות. אדם האוכל בננה מברך את הברכה "בורא פרי האדמה". אדם האוכל קצפת מברך את הברכה "שהכל נהיה בדברו". אבל מה קורה כשהאדם אוכל בננה עם קצפת? מה הוא מברך? התשובה היא "בורא פרי האדמה" כי באותה המנה הבננה היא העיקר והקצפת הטפל...

 

באותה מידה הייתי אומר שאדם אשר יודע לעשות את העיקר "עיקר" בחייו, הנו אדם אשר מתקרב לחיים של ברכות, כמו אותה ברכה שקיבל יעקב מאביו יצחק. האדם יכול להתקרב אל הברכה או להתרחק ממנה. והחלטותיו הן אלה המקרבות או מרחיקות אותו ממנה.

 

הברכה הזאת לא נגנבה מידיו של עשו. עשו פספס אותה בדרך...

Rabino Gustavo Surazski, Ashkelon, Israel

gustisur@gmail.com

+972547675129

  • Blogger Social Icon
  • Facebook Social Icon
  • Twitter Social Icon