בהמשך למה שקראנו בפרשת ואתחנן, גם בפרשת עקב נדבר על מצוות המזוזה.

המזוזה הינה תמצית של התורה כולה. בוודאי שלא נוכל לכתוב את "הדברים האלה" על שערי ביתנו ובשערנו גם אם כתוב עליה "וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך" (דברים יא, כ).

ישנו קוריוז אחד קטן בשורה הראשונה של המזוזה. כשכותבים את ה-"שמע", מדגישים את ה-"ע" של "שמע" ואת ה-"ד" של "אחד".

יש בין הרבנים אשר טענו שהדגשה זאת מטרתה להדגיש בצורה נכונה את כוונת הפסוק, על מנת שף אחד לא יקרא "שמא" במקום "שמע" ו-"אחר" במקום "אחד".

בכל אופן אי אפשר להתעלם מהעובדה ששתי אותיות אלה, מרכיבות את המילה "עד".

בדרך כלל אנו חושבים על מזוזה בתור "תזכורת" (יהודים בעלי נטייות רציונליסטיות) או קָמֵעַ (יהודים בעלי נטיות מסטיות).

אבל באיזה מובן אנחנו יכולים להגיד שהמזוזה מעידה עלינו?

בואו נראה דוגמא אחרת של עדות בתורה. בסוף פרשת נצבים (ל, יט) כתוב:

"הַעִדֹ֨תִי בָכֶ֣ם הַיּוֹם֮ אֶת־הַשָּׁמַ֣יִם וְאֶת־הָאָ֒רֶץ֒ הַחַיִּ֤ים וְהַמָּ֙וֶת֙ נָתַ֣תִּי לְפָנֶ֔יךָ הַבְּרָכָ֖ה וְהַקְּלָלָ֑ה וּבָֽחַרְתָּ֙ בַּחַיִּ֔ים לְמַ֥עַן תִּֽחְיֶ֖ה אַתָּ֥ה וְזַרְעֶֽךָ".

לא פלא שמשה, בשעה שהוא נפרד מהעם בשירת האזינו (לב, א), הוא אומר:

הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃

רש"י מספר למה משה מדבר מול העם ומבקש את עדותם של שמים וארץ.

וְלָמָּה הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ? אָמַר מֹשֶׁה: אֲנִי בָּשָׂר וָדָם, לְמָחָר אֲנִי מֵת, אִם יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לֹא קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַבְּרִית, מִי בָא וּמַכְחִישָׁם? לְפִיכָךְ הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ — עֵדִים שֶׁהֵן קַיָּמִים לְעוֹלָם. וְעוֹד, שֶׁאִם יִזְכּוּ יָבוֹאוּ הָעֵדִים וְיִתְּנוּ שְׂכָרָם, הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם, וְאִם יִתְחַיְּבוּ תִּהְיֶה בָהֶם יַד הָעֵדִים תְּחִלָּה — "וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ" (דברים י"ז), וְאַחַר כַּךְ "וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה" (שם י"א) עַל יְדֵי הָאֻמּוֹת:

רק דברים בעלי אופי נצחי יכולים לשמש כעדים. שמים ארץ ותורה הם משולש אשר התחבר בהר סיני (גם בפרשת עקב מזכירים את המעמד ההוא) בעל אופי נצחי.

ישנם מעט מאוד דברים בעלי אופי זה בעולם.

תארו לעצמכם כמה דברים ראו שמים וארץ...
ראו אמפריות עולות וקורסות.
עמים עודים מלחמה ועושים שלום.
רעידות אדמה, מגפות, צונאמיס.
מה לא ראו?

הרב יששכר פראנד אומר שבאותה מידה כך קורה עם המזוזה.
לדוגמא, קחו בחשבון כמה דברים ראתה המזוזה שמונחת על שערי בית הכנסת.
היא ראתה תינוקות אשר הובאו לבית הכנסת לברית המילה או לקבלת השם לאחר לידתם.
ראתה אבלים שבאו לבכות על יקיריהם. אזכרות, קדישים. שמחות, בני מצווה אשר עלו לתורה בפעם הראשונה ושבע ברכות עם החתן והכלה.

כשהתורה מדגישה אותיות אלה ב-"שמע", אנחנו מבינים שגם במזוזה יש מימד לא מבוטל של נצחיות ושל עדות.