פרשת השבוע
פרשת ויצא
לגעת בשמים
שליש מחיי בני אדם מוקדש לחלומות. אדם בשנות השישים לחייו, חלם כבר במהלך עשרים שנה. עד כמה מיוחד יכול להיות חלום אחד?
"ויצא יעקב מבאר שבע וילך חרנה. ויפגע במקום וילן שם כי בא השמש ויקח מאבני המקום וישם מראשתיו וישכב במקום ההוא. ויחלם והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה והנה מלאכי א-להים עלים וירדים בו. והנה ה' נצב עליו ויאמר אני ה' א-להי אברהם אביך ואלהי יצחק הארץ אשר אתה שכב עליה לך אתננה ולזרעך..." (בראשית כח, י-יג).
מאות פירושים ניתנו לחלומו של יעקב במהלך הדורות. המדרש אומר שהמילה 'סלם' ערכה בגימטריה 130 כמנין "סיני" (בראשית רבה סח, יג). הקב"ה הראה לו סולם בחלום ורמז לו: "אם צאצאיך ישמרו את התורה, אז הם יעלו כפי שעולים המלאכים. אבל, אם יעזבו אותה, אז הם ירדו כפי שהמלאכים יורדים.
אולם יש לחלום הזה השלכות אחרות. ייתכן מאוד שהסולם הוא יעקב עצמו. והמלאכים העולים והיורדים משקפים את כניסתו של יעקב לבגרות. יעקב אבינו נראה עד כה כמתבגר המחפש את עצמו. לפעמים נראה כצעיר מחוסר נסיון והססני. מדי פעם הוא נראה כאדם אמיץ ובעל יוזמה.
לאחר החלום, נודר יעקב נדר ואומר: "אם יהיה א-להים עמדי ושמרני בדרך הזה אשר אנכי הולך ונתן לי לחם לאכל ובגד ללבש ושבתי בשלום אל בית אבי והיה ה' לי לא-להים..." (בראשית כח, כ-כא).
יעקב היה עד אז בחור ערמומי ונצלן. הוא ידע לקנות את בכורת אחיו, לקח ממנו גם את ברכת אביו בדרך לא כשרה, וכנראה היה סבור שניתן לנצל את ה'. נדרו של יעקב הוא כעין פרובוקציה: "ריבונו של עולם...אם תשמור עלי אז אתה תזכה באמונתי". אבל יעקב יבין מהר מאוד שיש עדיין הרבה מה ללמוד. הוא מכיר את דודו לבן, ליגה אחרת בעולמם של הנצלנים. לבן עובד עליו בכוונה תחילה, ונותן לו את ביתו המבוגרת (לאה) במקום את רחל, אותה אהב יעקב.
מי יודע, אולי זאת נקודת המפנה בחיי יעקב אבינו. יעקב מגלה את טעמם של היושר ושל ההגינות, מקים משפחה ומשקם את מצבו הכלכלי. יעקב מתחיל לעלות בשלבי הסולם ומבין שהערמומיות עלולה מדי פעם לחזור כבומרנג ומידה כנגד מידה. יעקב, לאחר עשרים שנה, עומד לפני חמיו ומודיע לו על כוונותיו לחזור לארץ כנען.
סולם היה מוצב ארצה וראשו הגיע השמימה. א-להים היה ניצב עליו וחיכה לו...הוא ציפה לעלייתו של יעקב. סוף פסוק להתבגרותו.